אַנְטוּנִינוּס שָׁאַל לְרִבִּי. מָהוּ לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ. אָמַר לֵיהּ. בְּנֵיהוּ וּגְנוֹז אֲבָנָיו. מַהוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ קְטוֹרֶת. אָמַר לֵיהּ. חַסֵּר בָּהּ אַחַת מִסַּמְמָנֶיהָ. לֹא כֵן תַּנֵּי. לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם. לָכֶם אֵין אַתֶּם עוֹשִׂין [אֲבָל] עוֹשִׂין הֵם אֲחֵרִים לָכֶם. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. בְּגִין רִבִּי רוֹמַנוֹס דְּשַׁלְּחֵיהּ רִבִּי יַעַבְדִּינֵיהּ לֵיהּ. אִית מִילִּין אָֽמְרִין דְּאִתְגַּיַיר (אַנְטוּלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס]. אִית מִילִּין אָֽמְרִין דְּלָא אִתְגַּיַיר (אַנְטוּלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס]. רָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא בְמִנְעַל פָּחוּת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְרֵיאֵי שָׁמַיִם יוֹצְאִין בְּכָךְ. (אַנְטוֹלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס] אֲמַר לְרִבִּי.. מֵייכְלָתִי אַתְּ מִן לִוְיָתָן לְעָֽלְמָא דַאֲתִי. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִימֶּר פִּיסְחָא לָא אַייכְלְתָנִי וּמִן לִוְיָתָן אַתְּ מֵיכַל לִי. אֲמַר לֵיהּ. מַה נַעֲבִיד לָךְ וּבְאִימֶּר פִּיסְחָא כְתִיב וְכָל עָרֵ֖ל לֹא יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ כֵּיוָן דִּשְׁמַע כֵן אֲזַל וְגָזַר. אֲתַא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. חֲמִי גְזוּרָתִי. אֲמַר לֵיהּ. בְּדִידִי לָא אִיסְתַּכְּלִית מִן יוֹמוֹיּ אֶלָּא בְדִידָךְ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ מִיָּמָיו. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נָחוּם אִישׁ קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו. הָדָא אָֽמְרָה דְּאִתְגַּייֵר (אַנְטוּלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס]. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָֽמְרִין. (לֹא) ניִתְגַּייֵר (אַנְטוּלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס]. דְּאָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אִם בָּאִין הֵן גֵּירֵי הַצֶּדֶק לְעָתִיד לָבוֹא (אַנְטוּלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס] בָּא בְרֹאשָׁם.
Pnei Moshe (non traduit)
מיליהון דרבנן. דלקמן אמרין גם כן דנתגייר אנטינונוס דאמר ר' חזקיה וכו':
ולמה נקרא שמו רבינו הקדוש וכו'. מייתי להא בע''ז פ''ג:
חמי גזירתי. ראה מילתי אם היא כהוגן וא''ל בדידי וכו':
מיכלתי. אם מאכילני אתה מן לויתן לעולם הבא. וא''ל מטלה הפסח אתה אומר שאין לי חלק בו והאיך תאכילני מן לויתן וא''ל מה אעשה ובטלה הפסח א''א לך שאתה ערל וא''כ לא נתגייר וקאמר הש''ס כיון דשמע כן אזל וגזר. מל עצמו ונתגייר:
אית מילין אמרין. יש מהאומרי' שנתגייר אנטונינוס ויש מהאומרין שלא נתגייר ומביאין ראיה על שראו אותו יוצא במנעל נפחת ביה''כ וזה אסור ש''מ שלא נתגייר ודחי לה הש''ס דמה את ש''מ מזה שכן אפי' יריאי שמים יוצאין כך ביה''כ לפעמים אם א''א בענין אחר כגון במקום מטונף וכיוצא בזה ומייתי להא לקמן בפ' בני העיר ובפ' חלק בהלכה ה':
בגין ר' רומנוס. ששלח אותו רבי לעשות הקטרת לאנטונינוס ולפיכך א''ל חסר אחת מסממני':
ופריך לא כן תני. לא תעשו לכם. במתכונתה ודרשינן לכם וכו' והכא אחרים הם עושין לכם:
א''ל חסר בה אחת מסממניה. שלא תהיה כמתכונתה:
אנטונינוס שאל לרבי מהו. שאני מותר לבנות מזבח להקריב לשם. וא''ל בניהו וגנוז אבני' כלומר ולא להקריב עליו ועוד שאלו מהו לעשות לו קטרת כמתכונתה בתורה:
הַכֹּל קָרֵב בַּבָּמָה. בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹפוּת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים זְכָרִים וּנְקֵיבוֹת תְּמִימִין [אֲבָל לֹא] (וּ)בַעֲלֵי מוּמִין. טְהוֹרִים אֲבָל לֹא טְמֵאִים. הַכֹּל קָרֵב עוֹלָה וְאֵינָן טְעוּנִין הַפְשֵׁט וְנִיתּוּח. וְגוֹיִם בַּזְּמַן הַזֶּה רְשָׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. זְכָרִים וּנְקֵיבוֹת מְנַיִין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וְאֶת הַ֨פָּר֔וֹת הֶעֱל֥וּ עֹלָה֖ לַֽי֙י: תְּמִימִים [אֲבָל לֹא] (וּ)בַעֲלֵי מוּמִין מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יָסָא. פָּשַׁט רִבִּי לָֽעְזָר לַחֲבֵרַייָא. 15a מִכָּל הַחַי מִֽכָּל בָּשָׂ֞ר. שֶׁיְּהוּ שְׁלֵמִים בְּאֵיבָרֵיהֶן מֵירָטִים. פָּשַׁט רִבִּי לָֽעְזָר. כֹּ֖ל צִפּ֥וֹר כָּל כָּנָֽף. פְּרָט לַמֵּירָטִים. טְהוֹרִים אֲבָל לֹא טְמֵאִים מְנַיִין. רִבִּי אַבָּא בֵרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. הָגָה נֹחַ תּוֹרָה מִתּוֹךְ תּוֹרָה. אָמַר. כְּבָר נֶאֱמַר לִי כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת כֹּֽל׃ לְאֵיזֶה דָבָר רִיבָה הַכָּתוּב בַּטְּהוֹרִין. לְקָרְבָּנוֹת. וְגוֹיִם בִּזְמַן הַזֶּה רְשָׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְסַייְעוֹ וְאָסוּר לְהֵיעָשׂוֹת לוֹ שָׁלִיחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
אסור לישראל לסייעו. להקריב קרבן בחוץ ואפי' להעשות שליח בשביל כך אסור:
הגה נח תורה מתוך תורה. הוציא והגה זה מתוך שנצטוה מפי הגבורה אמר כבר נאמר לי לא כאשר היה מיום אדם הראשון אלא כירק עשב וגו' והתיר לי אכילת בעלי חיים ולאיזה דבר ריבה הכתוב לי עכשיו בטהורין שבעה שבעה ובטמאין שנים שנים אלא לקרבנות ואינן קרבין אלא מן הטהורין:
מורטים. עוף הממורט ראשי הכנף שלו פשט ר''א דנלמד מדכתיב כל צפור כל כנף פרט למירטים שאין הכנף שלם ולא נקרא כל כנף:
פשט ר''א לתברייא. דמכאן הוא נלמד דכתיב מכל החי וגו' שיהו שלמין באיבריהן וא''כ בעלי מומין שאוסר כאן היינו מחוסרי אבר שגם לבני נח אסור לקרבן. ומייתי להא לעיל בפ''ט דפסחים ובסוטה פ''ט:
ואת הפרות העלו עולה לה'. גבי אנשי בית שמש כתיב כשהחזירו פלשתים את הארון ואז נחרבה שילה ובאו לנוב והותרו הבמות ולפיכך אף הנקבות כשירות לעולה:
הכל קרב בבמה בהמה וחיה ועופות וכו'. תוספתא היא בר''פ י''ג דזבחים וגרים התם תמימין ובעלי מומין טהורין אבל לא טמאין הכל קרב עולה וטעונה הפשט וניתוח וכו':
רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וְהָֽכְתִיב וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם ה֛וּא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מִן שְׁמֵינֵיהוֹן. הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וְהָא כְתִיב וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת נַֽעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּֽעֲל֖וּ עוֹלֹוֹת וגו'. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. שְׁלֵימִין בְּגוּפָן בְּלֹא הַפְשֵׁט וּבְלֹא נִיתּוּחַ. הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. [וְהָֽכְתִיב וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חוֹתֵן מֹשֶׁ֛ה עוֹלָה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא.] כְּמָאן דְּאָמַר. לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָא יִתְרוֹ. רִבִּי חוּנָה אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן יְהוּדָה בִּירְבִּי וְרִבִּי יַנַּאי. חַד אָמַר. קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָא יִתְרוֹ. וְחוֹרָנָה אָמַר. לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָא יִתְרוֹ. וְחָא יָֽדִעִין מָאן אֲמַר דָּא וּמָאן אֲמַר דָּא. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חוֹתֵן מֹשֶׁ֔ה. מַה שָׁמַע. חִזְקִיָּה אָמַר. קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר. קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע. [רִבִּי לֵוִי אָמַר. מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע.] יְהוּדָה בִּירְבִּי אָמַר. מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע. הֲוֵי דוּ אָמַר. לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָא יִתְרוֹ. רִבִּי בָּא וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְדָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. ע֤וּרִי צָפוֹן֙ וּב֣וֹאִי תֵימָ֔ן. ע֤וּרִי צָפוֹן֙ זֶה הָעוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֶטֶת בַּצָּכוֹן. מָהוּ עוּרִי. דָּבָר שֶׁהָיָה יָשֵׁן וְנִתְעוֹרֵר. וּב֣וֹאִי תֵימָ֔ן. אֵילּוּ שְׁלָמִים שֶׁהֵן נִשְׁחָטְין בַּדָּרוֹם. 15b מָהוּ בּוֹאִי. דְּבָר שֶׁהָיָה שְׁלְחִידּוּשׁ. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. לִכְשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הַגָּלִיּוֹת שֶׁהֵן נְתוּנוֹת בַּצָּפוֹן וְיָבוֹאוּ וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא נָתוּן בַּדָּרוֹם. רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. אוּף דֵּין קִרְייָה מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָֽעוּלָה הִ֣וא הָֽעוֹלָ֡ה. שְׁהָיוּ בְּנִי נֹחַ מַקְרִיבִין. כַּד הוּא אֲתִי גַּבֵּי שְׁלָמִים אֲמַר. זֹאת תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַֽח הַשְּׁלָמִ֑ים. אֲשֶׁר הִקְרִיב אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב. מִיכָּן וּלְהַבָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
היא העולה. משמע שכבר היתה קריבה בבני נח וכשבאו לגבי שלמים כתיב זאת תורת השלמים וכו' אלא אשר יקריבו משמע מכאן ולהבא ולא הקריבום בני נח:
מה עבד וכו'. דריש לה לדרשא אחריתא לכשיתעוררו הגליות וכו':
מהו בואי דבר שהיה של חידוש. כלומר דדחי הש''ס להאי סייעתא דאדרבה מאי בואי דקאמר משמע שהוא דבר של חידוש שנתחדשו לישראל שהן הקריבו עולות הנשחטין בצפון ולא בני נח וא''כ זהו דלא כר' יוסי בר חנינא:
ובואי תימן. אלו ישראל שמקריבין גם שלמים הנשחטין בדרום:
ודא מסייעא לר' יוסי בן חנינה. שעולות הקריבו דכתיב עורי צפון וגו' דבר שהיה ישן שהקריבו בני נח ונתעורר לישראל:
יהודה בי רבי אמר מתן תורה שמע. א''כ הוי דהוא אמר לאחר מתן תורה בא יתרו:
כמ''ד לאחר מתן תורה בא יתרו. כדרב הונא דאמר איתפלגון וכו':
שלימין בגופן. היו העולות בלא הפשט וניתוח וכולן עולות היו:
והא כתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים. וא''כ הקריבו ג''כ שלמים:
מה עביד לה ר' יוסי בן חנינא. להאי קרא הוא מפרש מאי מחלביהן מן שמיניהן שבהן ולעולם עולות היו:
והכתיב והבל הביא וגו' ומחלביהן. וזהו שלמים שחלביהן קרב לגבי מזבח ואין כולו קרב לגבי מזבח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source